כן ולא היא קבוצת ספורט של אנשים רואים ואנשים עם עיוורון או לקות ראייה

קבוצת האם של כן ולא פועלת בבית עובד מטעם המרכז הישראלי לכלבי נחייה לעוורים (ע"ר). המרכז משמש לה בית חם ותומך.

למתבונן מהצד אנשי הקבוצה ייראו כספורטאים לכל דבר ועניין.

הרכיבה על אופני טנדם אינה נחלתם של בעלי מוגבלויות בלבד, זוהי הנאה צרופה של שיתוף פעולה אתגרי.

כל אדם שיש בנפשו פתיחות ויכולת נתינה מוצא את הפעילות המשותפת מרתקת ומהנה.

רוכבי וחותרי הקבוצה הם מתנדבים רואים המשתתפים בפעילויות השונות לצד אנשים עם עיוורון/לקות ראייה.

לקבוצת האם כן ולא יש קבוצות אחיות נוספות והן:

 - כן ולא השרון - כדור אור (ע"ר)

 - כן ולא צפון - יעדים בצפון (ע"ר)

 - כן ולא כביש - קבוצה עצמאית

 

 

סוסים חבושי עיניים / ארז ביטון

בְּכָל אִישׁ עִוֵּר

נָטוּעַ סוּס דּוֹהֵר

הַמְבַקֵּשׁ לִשְׁעֹט

לַמֶּרְחַקִּים

אז מה היה לנו ?... לחץ כאן לסיכום שנת 2016 (PDF)

אז מה היה לנו ?... לחץ כאן לסיכום שנת 2016 (WORD)

עשור ל-כן ולא, VELO TANDEM

עם תום שנה מוצלחת שעברה עלינו לטובה.
נאספנו פעילות ופעילים, לציון עשור לקבוצה.

המקום היה צר מהכיל את עשרות הפעילים,
שהגיעו במצב רוח חגיגי ובאמתחתם כיבודים.

המראה היה מרנין, הלבוש חגיגי, תרתי משמע,
הפנים לבשו חיוך רחב, למצב הרוח הייתה עילה.

היה צורך לדחות את החלק האומנותי,
עד לסיום הברכות והאיחולים ההדדי.

כשתמו שיחות החולין, "יעני" ה - SMALL TALK
החברים התפנו, את החלק האומנותי לחלוק.

בפתיח למסיבת העשור, נשאו נאומים.
הרבה "בלה בלה" ועוד כמה מילים.

לכשהסתיים הפתיח, על פי נוהל הטקסים,
וכשכלו כל האמירות, הברכות והגינונים.

אלן אזגי, סטנדפיסטית, סיגנון סבתא זבטא.
עלתה לקדמת הבמה, להרשים אותנו במרכולתה.

אלן הפתיעה אותנו בזיכרונה הפנומנאלי,
קישרה בין שם ושיוך, למעשה לא בנאלי.

צחקנו עד דמעות, מהשיוך לשמות ולהקשים.
למזלנו הרב, הקטעים הסתיימו ללא נפגעים.

סבתא זבטא דלתה מין האוב, נשכחות,
גירתה מוחות בלים, להעלות זכרונות.

בטוב ליבה (אולי ביין) וברושם שעשתה,
לא הותירה זמן ליוסי, האמון על השירה.

כשבטננו כואבת ופנינו מצחוק מעוותים.
ירדנו להתכבד בשתיה ולבלוס מיני מאפים.

מטעמי ארץ חלב ודבש, גדשו שולחנות.
עמוסים בקלוריות שיספיקו לשנים הבאות

נפרדנו לשלום כשכרסנו בין שיננו.
כל המטעמים נעלמו, עמוק לתוך בטננו.

גדושים מכף רגל ועד ראש, מלאי רשמים,
נאספנו לביתנו, מלאי תקווה לבוא השנים.

 

וידאו